האם השקעה באנרגיה מתחדשת נכונה?

מאת: אבי פלדמן mailto://avi.feldman@capitalnature.com

avi feldmanכמי שמנהל חברת השקעות, המשקיעה ביזמות ופיתוח טכנולוגיות חדשות של אנרגיה מתחדשת, אני שומע רבות את השאלה הסקפטית (שלא לומר גם הקנטרנית) – האם יש בכלל מקום להשקעות מהסוג הזה בישראל היום? יתרה מכך, האם נוכח תגליות הגז הגדולות לחופי ישראל יש לנו בכלל צורך באנרגיה ממקורות אחרים?

המתנגדים להשקעות מצביעים על כך כי הממשלות במרבית המדינות המערביות קיצצו באופן אגרסיבי בשנתיים האחרונות בסובסידיות לייצור אנרגיה מתחדשת. וגם הצד התעשייתי לא תמיד רווה נחת, מספר השקעות גדולות ירדו לטמיון בישראל (דוגמת מיזם הרכב החשמלי של בטר פלייס) ובעולם (Beacon Power, A123) וענקי תעשייה וטכנולוגיה (כדוגמת “סימנס”) החליטו לצאת מפעילות בתחום זה בין השאר לאור הצניחה העולמית בשנים האחרונות במחירי הפאנלים הסולאריים המיובאים מסין.

אני חייב להודות, ביני לביני, שהשאלות הן טובות והמענה עליהן מאתגר. התשובה מגיעה מהמקום שכל התשובות בעולם העסקי צריכות להגיע ממנו – קיומו של פוטנציאל כלכלי לא ממומש.

 גידול בביקוש

תיקצר כאן היריעה מלנתח את המגמות השונות בשוק האנרגיה העולמי בעשורים האחרונים, ודי להסתכל על שני נתוני מפתח החשובים להבנת מגמות העל. מחד, הגידול המתמשך בביקוש למקורות אנרגיה, הן בשווקים המפותחים (אירופה, צפון אמריקה), הן בשווקים המתפתחים (רוסיה, מזרח אסיה ודרום אמריקה), והן במדינות הבלתי מפותחות (בעיקר מדינות אפריקה), ומאידך, המחסור הצפוי בהיצע מקורות האנרגיה המסורתיים – פחם, נפט וגז, וזאת גם אם נכניס למשוואה את כל העתודות הידועות שטרם הופקו. בראייה ארוכת טווח קדימה קיימת הסכמה גורפת בין חוקרים וכלכלנים, כי הביקוש הולך ועולה בכמה רמות על ההיצע. לפי שנתון סוכנות האנרגיה העולמית, עד 2035 מחצית מכלל מתקני ייצור האנרגיה החדשים שיוקמו יהיו מבוססים על אנרגיות מתחדשות.

מכאן שהפוטנציאל הבסיסי קיים, ולכן מתבקש לנסות להבין מדוע כה קשה ואיטי להגיע למציאת חלופות טכנולוגיות לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, תוך התייחסות לצד השוק ולצד הפיתוח.

התאמה כלכלית

השחקנים העיקריים בצד השוק הן חברות תשתית וחשמל המרכזות את עיקר הפעילות. חברות אלה מקימות תשתיות ייצור, הולכה וחלוקה כבדות הדורשות תקציבי עתק להקמתן. הציפייה מהן היא לפעול באופן ודאי ויציב באספקת האנרגיה, ועל כן הן פועלות באופן שמרני מאוד באימוץ טכנולוגיות חדשות ודורשות, באופן סביר לחלוטין לאחריות הכלכלית והחברתית המוטלת עליהן, להוכיח את יעילותן ויציבותן של אותן טכנולוגיות לאורך זמן, קודם להתקנתן בקנה מידה מסחרי נרחב.

מן העבר השני, מרבית הטכנולוגיות הקיימות נמצאות עדיין בשלב הינוקא. למעט אנרגיית הרוח, כמעט כל הטכנולוגיות הקיימות פותחו בשני העשורים האחרונים (מרביתן אפילו בעשור האחרון) ועדיין אינן כלכליות, במובן הזה שהן מתקשות להתחרות בשוק תחרותי עם מחיר האנרגיה ממקורות מחצביים (מה שנהוג לכנותו Grid Parity). מה שכל צמח יודע לעשות באופן טבעי ביעילות כה רבה – הפקת אנרגיה יעילה מהשמש (פוטוסינתזה) – אנחנו מתקשים לעשותו במחיר כדאי.

דווקא ההכרה בכך שאנחנו נמצאים בשלב כל-כך התחלתי באשר לפיתוח הטכנולוגיה המתחדשת היעילה צריכה לאתגר אותנו ולהעיד על הפוטנציאל העצום שטרם התחלנו לממשו. ועוד לא התייחסנו, ולו במקצת, להיבט הסביבתי והשפעתו על כדאיות ההשקעה באנרגיות מתחדשות. לכן, צמצום הסובסידיות הממשלתיות במרבית המדינות המפותחות לתעריפי חשמל מאנרגיה מתחדשת (ובעיקר מפאנלים סולאריים), איננו אינדיקציה לחוסר העניין של השוק בטכנולוגיות אלה, אלא להתאמה כלכלית נדרשת של ההוצאה הציבורית עבורן לאור עלויות הייצור הפוחתות שלהן.

הזוית הישראלית

נקודה מעניינת הינה כיצד אנו בישראל נתפסים בעיני העולם. פירמת המחקר הידועה Cleantech Group פרסמה בשנה שעברה את ה- “Fourth Annual Global Cleantech 100″ אשר מצביע על היכולת של התעשייה והפיתוח הישראלי לייצר חדשנות מסוג של Leap Frog טכנולוגי. על פי הממצאים שלהם, ישראל מדורגת מס’ 2 (!) בעולם במדד החדשנות בתחום האנרגיה המתחדשת, ומספר 1 אם בוחנים את מספר החברות לנפש. המחקר גם קובע כי ישראל הינה בעלת עמדת הובלה מיוחדת בשל העובדה שהחברות שקמות כאן הן גם חדשניות וגם מוכוונות שוק בינ”ל. לרשימת 100 החברות המובילות בחדשנות במדד שלהם השתחלו 8 חברות מישראל, הרבה מעל לחלק היחסי שלנו בעוגת המו”פ העולמית.

פיתוחן של אנרגיות מתחדשות יכול להצעיד אותנו למקומות טובים לא רק בזירה הבינ”ל אלא גם בזירה המקומית: בהגברת התחרותיות וחיזוק מעמד הצרכן – הטכנולוגיות החדשות יכולות לחולל שינוי מבני והפרטה אמיתית של משק החשמל, בתעסוקה – מדובר על קשת מקצועית מגוונת המאפשרת קליטת אוכלוסיות בלתי מועסקות, בפיתוח הפריפריה – זהו ענף שיתרונו היחסי מצוי דווקא בפריפריה, ובניצול יעיל יותר של המשאבים הלאומיים המצומצמים.

ואולם, לפיתוח טכנולוגי חדשני של אנרגיות ירוקות יש גם צדדים נוספים – בעוד שהשקעות בענפי טכנולוגיה, שישראל מצטיינת בהם וקרנות ההון סיכון פעילות בהן, כמו ה-IT, ביטחון המולדת (HLS) ומיכשור רפואי נשענות על כוח אדם טכנולוגי, שצבר ידע ונסיון בפיתוח ב”חממת” הצבא והתעשיות הביטחוניות, הרי שלאנרגיות המתחדשות אין “חממה” טבעית כזו. מרבית החדשנות בתחום מבוססת על מחקר אקדמי בסיסי. המסע הטכנולוגי של מרבית היזמים בתחום זה צריך להיעשות אפוא תוך שיתוף פעולה הדוק עם חוקרים מהאקדמיה ולא עם חברים מהצבא, מ”התעשייה” או מהסטרט-אפ הקודם בו עבדו.

בעוד שבתחומים אחרים הניסיון הטכנולוגי הנדרש הינו באותו התחום עצמו, הרי שבאנרגיות המתחדשות מרבית התחומים דורשים רקע במגוון טכנולוגי נרחב

ולעיתים קרובות גם ידע רב-תחומי מובהק. יתר על כן, מאחר שכפי שכבר ציינו, חברות החשמל והתשתית המרכיבות את צד הביקוש בשוק דורשות הוכחת היתכנות מבוססת, הרי שקצב הבשלת והטמעת הפיתוחים החדשים בשוק הינו איטי. איטי מאוד. המשמעות הינה שהתחום הטכנולוגי של האנרגיות המתחדשות מתנהג אחרת מענפי טכנולוגיה אחרים ולכן גם המשקיעים בו צריכים להיערך להשקיע אחרת ולבנות את החברות בצורה שונה.

השוני מתבטא בצורך ללכת לבסיס פירמידת הידע וללוות חברות באופן מדורג, סבלני, רזה ויעיל, מאבן דרך אחת לרעותה. יש להתמיד בשיתוף הפעולה עם האקדמיה, עם ספקי הציוד הגדולים ועם תעשיות נוספות לכל אורך הפיתוח. יש להוכיח ללקוחות ולמשקיעים, שהטכנולוגיה יציבה וניתן להסתמך עליה לתקופות הפעלה ארוכות. ומעל הכל, יש להתמיד בהשקעה עם הפיתוחים המתאימים על פני מספר סבבי השקעה ולא לנסות לפדות את ה”ז’יטונים” מהר ככל הניתן.

הצורך בעומק טכנולוגי ופיננסי

חברת ההשקעות “הון הטבע” (Capital Nature), אותה אני מנהל ומוביל, מנסה ללכת בדיוק בדרך חדשה זו. החזון המנחה את החברה הוא להיות גוף ההשקעה המוביל בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל ולמצב את המרכז הטכנולוגי בערבה כמרכז מצויינות בינ”ל מוכר. כבר היום החברה הינה גוף ההשקעה היחיד המתמחה באנרגיה מתחדשת בלבד, ומפעילה תשתיות שאינן קיימות במסגרות מו”פ והשקעה אחרות.

המודל של “הון הטבע” הינו ייחודי – בחירה בפרויקטים בשלב מוקדם מאוד, לעיתים עוד באקדמיה, או מיד בתחילת הפיתוח הטכנולוגי, וליווי המיזם במשך כל תקופת הפיתוח, הן בהשקעה (לרבות השקעות המשך) והן בתשתיות, עד להוכחת ההיתכנות המסחרית שלו. לצורך כך מורכבת קבוצת המשקיעים בחברה מחברות בעלות יכולות מגוונות – תעשייתיות, טכנולוגיות ופיננסיות. אלביט, רפאל ואורמת, אשר הינן חברות טכנולוגיות בינ”ל מובילות בתחומי פעילותן, מעניקות ל”הון הטבע” עומק טכנולוגי המתבטא ביכולת לבחור וללוות את פיתוח החברות עד לשוק עצמו. ביטוח ישיר, פרוסיד וקונצנזוס (חברת השקעות בריטית) מקנות לחברה עומק פיננסי ומערכת קשרים עסקית מפותחת. יכולות אלה עומדות לשירות היזמים ותורמות להאצת הפיתוח הטכנולוגי והעסקי של החברות וליציאתן לשוק הבינ”ל מוכנות באופן המתאים ביותר.

מתחילת 2012 השקיעה “הון הטבע” ב-6 חברות הזנק וב-4 מחקרים יישומיים משותפים עם האקדמיה. הצפי הוא כי השנה יואץ קצב ההשקעות החדשות, לצד השקעות המשך בחברות הבוגרות. לחברה מרכז מו”פ טכנולוגי ושדה ניסויים בערבה (בסמוך לקיבוץ יטבתה), וכל חברת הזנק חדשה הפועלת במסגרת זו מקבלת את מלוא הסיוע בתשתית לפעילותה – משרדים, מעבדות, שטחי ניסוי ועוד.

שדה הניסויים פתוח גם לפעילותן של חברות נוספות, ש”הון הטבע” אינה מושקעת בהן, והן יכולות ליהנות במסגרת זו ממכלול שירותים ייעודי – תחזוקה, בדיקה, אימות וגם חיבור לרשת החשמל בתעריף מיוחד למתקן חלוץ.

הכותב הוא מנכ”ל חברת “הון הטבע” (Capital Nature- www.capitalnature.com), ויו”ר ועדת הקלינטק באיגוד התעשיות המתקדמות בישראל (IATI)