ההמונים נמצאים באינטרנט. האם לגייס אותם להצלחת הסטארט אפ שלך?

גיוס כספים מהמונים

יזם צריך להיות בעל רעיון יצירתי וחדשני, הוא צריך את הידע ואת היכולת להוציא אותו לפועל, ואם זה לא מספיק הוא גם צריך לדעת איך למכור אותו למשקיעים.

עד היום היה ברור לכל יזם כי בשלב מסוים יחל מרדף אחר איינג’לים  וקרנות הון שישקיעו בסטרטאפ. הוא יציג להם את הרעיון במצגת הכי מרשימה שהוא יכול ליצור, והם ברוב הפעמים יידחו אותו, ורק במקרים נדירים ייאמצו אותו בשתי ידיים והמיזם יפרוס כנפיים. אך האם דרך החטחטים הזו הגיעה לימיה האחרונים? האם היכולת לגייס כסף מההמונים דרך האינטרנט, תקצר את הדרך של כל יזם בדרך להגשמת חזונו?

כבר נוכחנו בשנים האחרונות ביכולתן ועוצמתן של הרשתות החברתיות ביצירת שינוי חברתי, וגם צפינו ביכולת לגייס כסף מההממונים ברשת ככלי פיננסי עוצמתי. הדוגמא הקלאסית היא גיוס הכספים שביצע ברק אובמה במסגרת הקמפיינים של לנשיאות. גיוס שהגיע לסכום של 500 מיליון דולר דרך סכומים קטנים מההמונים, ושהפך למושא קנאה עבור כל פוליטיקאי זותר בעולם. מאז  הקמפיין הראשון ההוא, כבר  עשרות פרויקטים, כגון ספרים, הצגות, דיסקים, גאדג’טים שונים ומשונים, מומנו באמצעות פלטפורמות מימון המונים כגון Kickstarter.com אוindiegogo.com. אך מה לגבי גיוס הון קלאסי יותר שאינו מבטיח תמורה ישירה בטווח הקרוב, ולמעשה דורש להקצות מניות לכל תורם/משקיע שכזה.

“בגדול, קיימים היום שני מודלים מרכזיים של מימון באמצעות ההמון / הציבור המתאימים ליזמי הייטק, שזמינים בארץ. הראשון הוא . Crowd Funding  בצורתו הנפוצה, הקיים בישראל בפלטפורמות כגון Headstart, Mimoona , במסגרתו היזם מציע את המוצר או השירות עבורו הוא מבקש מימון, ואם הוא מגיע לסכום המטרה של גיוס הוא מקבל את המימון, וציבור המשקיעים זוכה לקבל את המוצר או השירות, בין אם זו תוכנה, סרט או ספר וכד'”, אומר רונן האוסירר, שותף במחלקת היי טק במשרד עורכי דין הרצוג פוקס נאמן, אשר התמחה בתחום לאחר שליווה סטרטאפים שעמדו בפני הדילמה כיצד לגייס כסף.

עו"ד רונן האוסירר, הרצוג פוקס נאמן
עו”ד רונן האוסירר, הרצוג פוקס נאמן

דוגמא מצוינת לגיוס בסוג זה של מימון הוא הסטרטאפ הישראלי Pressy שפיתח כפתור המשתלב בכל מכשיר נייד של סמסונג, וניתן לתכנות כדי שיצור פעולות שונות. 4 היזמים הצעירים שמאחורי המוצר גייסו 700 אלף דולר (לעומת 40 אלף שהתכוונו לגייס), כשהם למעשה מבטיחים לרוב התורמים לקבל את המוצר המוגמר בתמורה לתשלום מראש של 17$.

“מודל זה מתאים בדרך כלל למי שמבקש מימון ליצירה או פיתוח של מוצר”, מסביר האוסירר. “המודל המימוני העקרוני הוא– שלם  היום וקבל את המוצר כשהוא יהיה מוכן כאשר מחיר ההשקעה מבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק של אותו המוצר באותה עת. הסכומים שמגויסים בדרך זו הם משמעותיים אבל לא מאוד גדולים. סיפורי ההצלחה הגדולים בפלטפורמות אלה נעים בדר”כ בין כמה מאות אלפים של דולרים ועד כמיליון עד מיליון וחצי דולר. כמות הכסף שאפשר לגייס משפיע על סוג המיזמים להם המודל הזה מתאים. עם זאת, למיטב ידיעתנו ועל פי ניסיוננו אין מניעה לגייס לאחר מכן  סכומים נוספים בגיוסי המשך ממשקיעי הון סיכון מוסדיים”.

מודלים לגיוס הון מהציבור

“מודל שני שקיים וזמין בישראל ליזמים דרך הרשת הוא מימון דרך הלוואה – Peer  to Peer Lending. היא דומה במרכיביה להלוואה  בכל צורה ועניין:  את ההלוואה יש להחזיר בפרק זמן מסוים וברית נקובה. ההבדל הוא שסכום ההלוואה מגויס מההמון. הלוואות הם מרכיב מימוני עם  יתרונות וחסרונות משל עצמן, אינן אפיק מימוני חדש כשלעצמן אך החידוש הוא שהן  זמינות כיום דרך הרשת בפלטפורמות כמו e-loan הישראלית. הפלטפורמה עלתה  בתחילת השנה, כך שקשה כרגע להעריך את היקף הפעילות בתחום, אך מדובר כעת בהיקף פעילות קטן בישראל מאשר המודל הראשון של קיקסטרטר ודומיו”.

מודל השלישי הוא מודל של גיוס Equity מהציבור הרחב. הענקת מניות בתמורה להשקעה ישירה בחברה (ולא במוצר). מודל זה נמצא בשלביו הראשונים, מאחר והוא מציב מגוון של אתגרים שיש להסדיר לפני שתתאפשר הפעלה מלאה שלו. בעיקר הוא דורש תיקון לחוק ניירות ערך, תיקון אשר כבר מונח בפני הכנסת.

“צריך לתקן את חוק ניירות ערך. הכלל היום מחייב חברה המבקשת לגייס מימון מן הציבור בדרך של מכירת ניירות ערך (כגון מניות) לעשות זאת על פי תשקיף שרשות ניירות ערך התירה את פרסומו.. זהו  מסמך מורכב ויקר להכנה, ולא מתאים לחברות קטנות או למיזמים חדשים, ואינו מצדיק את עצמו כלכלית כשסכום הגיוס הוא קטן. בגלל שמי שמבקש מימון כעת הוא מיזם חדש עם לא מעט סימני שאלה לגבי סיכויי ההצלחה שלו מתעוררות כאן גם שאלות של הגנה על הציבור מתרמיות. יש להבטיח כי ההשקעה באמת תתבצע בחברות בעלות מיזם וטכנולוגיה אמיתית בבסיסן, ולא ב”פרויקט מדבקה”  (בדומה להונאה שהתרחשה לפני מספר שנים). יש רעיונות (כדוגמת זו שהועלתה על ידי הרשות לניירות ערך) להיעזר בגופים שונים כמו המדען הראשי, שיאשרו את קיומן של טכנולוגיה או מיזם אמיתיים מאחורי הגיוס. זו רק דוגמא לרעיון אחד שמטרתו להבטיח שלא תהיה תרמית בגיוס. חשוב להדגיש כי נדרש איזון שבו מצד אחד על התהליך כולו להיות מהיר ויעיל ומצד שני להבטיח שציבור המשקיעים הפוטנציאליים ייחשף לכל המידע הרלוונטי. בהצעת החוק שעלתה, מוצע לדוגמא שיהיה משקיע מוביל ‘מתוחכם’ (מעין משקיע “עוגן”) שהוא זה שיעשה את בדיקת הנאותות במידה ויחליט לעשות כן. אך אז עלולות להתעורר שאלות לגבי האחריות שלו לגבי המשקיעים הלא מתוחכמים האחרים (קרי הציבור) שהולכים אחריו במקרה והייתה בסופו של דבר תרמית או אי הצלחה של המיזם. יש גם להסדיר את האחריות של הפלטפורמה הטכנולוגית עצמה שדרכה יגיעו המשקיעים. זו רשימה קצרה ובהחלט לא ממצה של אתגרים ולבטח קיימים שיקולים רבים נוספים”.

 מתי לפנות לגיוס המונים ?

אם אתם שוקלים כעת לפנות לגיוס ההמונים, ישנם מספר שיקולים נוספים שכדאי לשים לב אליהם, והראשון שבהם הוא הפומביות של התהליך.

“היזמים שאני עובד עימם מתלבטים עימנו באופן די קבוע האם לפנות לאיינג’לים לגיוס סכום ראשוני, האם להמשיך במימון עצמי (בוט סטראפ) ובהמשך לגייס סכום משמעותי במסגרת סיבוב –  או לחפש אפיק מימון סיד אחר. ההתלבטויות האלה הן שונות בין מיזם למיזם.  יצא לי ללוות סטרטאפים שהצליחו בגיוס ההמונים וכאלה שלא הצליחו. והיו גם סטרטאפים שהתחילו את התהליך, ורגע לפני שעלה הקמפיין הם קיבלו הצעה ממשקיע איינג’ל. במקרה אחד המשקיע שיכנע את היזמים לוותר אל אפיק מימון אלטרנטיבי ולקבל את השקעתו כי הוא מסוגל לתת להם ערכים  מוספים, (השקעה שנקראת אצלנו “כסף חכם”), משמע עזרה בניהול המיזם, נטוורקינג, מנטורינג, פתיחת דלתות – ערך מוסף שיש לאיינג’ל על פני הכסף במימון המונים. במקרה אחר חברה גדולה פנתה ליזמים בהצעה לשיתוף פעולה אסטרטגי (ולא מימון ישיר) אך התנתה זאת בויתור על אפיק המימון מההמון וזאת על מנת לשמור על סודיות המיזם והטכנולוגיה ומניעת חשיפה פומבית שלו”.

שיקול מרכזי שיזמים צריכים לשקול בהינו השפעת תהליך מימון ההמונים (בין אם יצלח ובין אם לאו) על זכויות הקניין הרוחני שלהם במוצר או השירות.

“אם היזם צריך לחשוף את האמצאה שלו במסגרת קמפיין מימון ההמונים על מנת לשכנע את ההמון להשקיע, והאמצאה היא כשירת פטנט והיזם עוד לא השלים את תהליך הגשת הבקשה באופן מסודר, עצם הגילוי יכול לפעול לרעת המיזם ובתנאים מסויימים ולגרום לכך שהיזם לא יוכל לרשום את הפטנט בטריטוריה הרלוונטית. אמנם גם לאחר גילוי ישנה תקופת חסד שאפשר לאחריה להגיש בקשה לפטנט אך גם היא תלויה בתנאים מסויימים. על כן מומלץ ליזמים אשר שוקלים קמפיין של מימון המונים ואשר מאמינים שיש בידם אמצאה כשירת פטנט לפנות לייעוץ אצל עו”ד או עו”פ המתמחה בתחום לפני התחלתו של קמפיין  על מנת לוודא כי הקמפיין עצמו לא יגרום לנזק לעתיד המיזם באופן שיעלה על התועלת אפילו אם הגיוס יצליח. זו נקודה שיש לתת עליה את הדעת כשהולכים לקמפיין מימון המונים, ולא משנה באיזה מודל”.

לסיכום מספק עו”ד האוסירר טיפ שקיבל מיזמים שהלכו במסלול גיוס ההמונים: “אם הגיוס מצליח הכסף שהמיזם יידרש להוציא בהמשך לצורך פירסומו כבר מגולם בתוך הקמפיין. למעשה בזמן הגיוס אתה גם מגייס כסף וגם עושה מרקטינג, ולפעמים זה כשלעצמו שווה הרבה כסף. מצד שני, אם הגיוס נכשל אז הכישלון מאוד פומבי. קמפיין מימון המונים הוא ויזיבלי מאוד, וצריך לקחת בחשבון מה קורה כשלא מצליחים לגייס, או כאשר מגייסים את הכסף אבל לא מצליחים להביא מוצר לשוק. התוצאות של כשלון כזה עלולות להיות לא פשוטות”.